המרכז הירושלמי לתרבות סינית

​

טאי צ'י צ'ואן היא הידועה ביותר מבין שלשת אמנויות הלחימה הפנימיות של הגונג-פו הסיני (יחד עם בה גואה ג'אנג ושינג אי צ'ואן). למרות שבמערב אמנות הטאי צ'י צ'ואן מתורגלת לרב כסוג של מדיטציה או ספורט , במקור הטאי צ'י צ'ואן היא אמנות לחימה וככזו מטרתה היא לחימה. המאסטרים אשר פיתחו את האמנויות הללו חשו שתנועות טבעיות המבוצעות כשהמח  נמצא במצב של  מדיטציה הן הדרך המהירה ביותר למיצוי היכולת הלחימתית של האדם.

הכח בו משתמשים בטאי צ'י צ'ואן, בה גואה ג'אנג ושינג אי צ'ואן נקרא "כח גוף מלא" או "כח גוף מאוחד" ומשמעותו שכל הגוף פועל כיחידה אחת, כאשר השרירים מופעלים בצורה אופטימאלית- לא מתוחים מדי ולא רפויים מדי.

על פי הדאו (טאו), גוף רגוע הנשלט על ידי מח שקט מייצר ישות הוליסטית, המסוגלת למלא את הפוטנציאל שלה. גם הקיום היומיומי שלנו הוא סוג של מלחמה, מלחמת קיום, תרגול הטאי צ'י צ'ואן מספק לנו טכניקות לשיפור ההתמודדות שלנו והיכולת להתנהל בעולם, וכל זאת תוך תרגול נעים, הממלא אותנו באנרגיה חיובית, משפר את שיווי המשקל שלנו, מחזק את המערכת החיסונית ואת זרימת הדם בגוף, עוזר למניעת אוסטאופורוזיס ומשפר את הזכרון.